הפסקה של טיפול תרופתי לטובת ביצוע פעולה רפואית היא דבר מקובל ולכן עצם ההפסקה אינה מהווה התרשלות אפילו אם יש בכך סיכון ואף אם נגרם בשל כך נזק. עם זאת יתכנו מקרים שהפסקת הטיפול נעשית בחיפזון, ללא הכנה או הדרכה ולטובת טיפול לא נחוץ. לכן במקרים כאלה שלא הופעל שיקול דעת מתאים, שלא נשקלו חלופות (אם ישנן) ושהתועלת הצפויה מהטיפול פחותה משמעותית מהסיכון שבהפסקת הטיפול, ניתן אז לבחון אפשרות של הגשת רשלנות רפואית.

עצם העובדה שאדם נופל בבית חולים, אינה מקימה עילת תביעה ברשלנות ויש לבחון האם היה מכשול שגרם לכך והאם ניתן היה למנוע את הנפילה. כמו כן יש לבחון את אמדן הסיכון לנפילות שנכתב בזמן אמת ולבחון האם הוא היה בסיכון לנפילה ולא הושגח כראוי. אפשר לבחון גם האם אמדן הסיכון היה נכון והאם הוא לא היה בסיכון לנפילה ונכתב שלא.

הגורמים לאוטיזם הם רבים. בסיס גנטי הוא לא שכיח. יש לבחון האם הבסיס לאוטיזם הוא גנטי ואם כן יש לבחון האם הייתה אנדיקציה להפנות לבדיקות ספציפיות במהלך ההריון. גם אם לא הייתה אינידקציה ספציפית הרי שהיה על רופא הנשים לידע על בדיקות אפשריות שניתן לבצע ולאבחן את הבעיה.

עצם דליפת סיליקון היא עילת תביעה, רק אם לא הוזהרת מראש על האפשרות שזו תתרחש. עם זאת, ראוי לבדוק היטב לאן הסיליקון דלף ולאלו נזקים גרם. סיליקון מוכר ככזה שיכול לגרום למחלות שונות, חלקן קשות, ולכן לא נכון להזדרז ולהגיש תביעה על עצם הדליפה ללא בירור מעמיק של הנזק האמיתי וזה האפשרי.

ניתוחים פלסטיים הם בדכ אינם ניתוחים נחוצים מבחינה רפואית. משום כך על הרופא ליתן הסברים מפורטים מאוד לפני הניתוח על כל הסיכונים הטמונים בו. מדברייך נשמע שהסיכונים שנגרמו לך הם אינם תוצאה של רשלנות רפואית (אך הדבר טעון בדיקה) אלא תוצאה סבירה של ניתוח פלסטי. לכן, במידה ולא קיבלת הסברים לפני ביצוע הניתוח תהיה לך עילת תביעה בגין ביצוע ניתוח ללא קבלת הסכמה מדעת.